סימני פסוק אינם אמורים לעורר בעיות: רווח, פסיק, נקודה או נקודתיים ברפרנס יהיו בסדר. למקף (-) יש משמעות מיוחדת: הוא מסמן טווח. כל מקף מיותר עלול להכשיל את הזיהוי. המחולל מסוגל לזהות כמה סוגי ניסוח נפוצים לאותו מקור. לדוגמה, את מלכים ב הוא יזהה עבור הכותרות: מלכים ב׳, ו-מל"ב. העיקרון הכללי הוא לציין מראה מקום מלא בלי לכלול שום דבר אחר. המחולל פועל גם ברמת הפרק או הפסוק ומזהה גם טווח מוגדר של פסוקים. על כן אפשרויות אלה תקינות:
מלכים ב' א | מל"ב א:ה | מל"ב א ה | מל"ב א-ד | מל"ב ב:ג-ו | מל"ב ב:ג-ג:ג | מל"ב ב, ג | מל"ב פרק ב פסוק ג | שבת ז: | שבת דף ז עמוד ב | רי"ף שבת ז: